שירות חדש בקליניקה של ד"ר קלאודיה אנבה
תרגול פרטני/ זוגי/ קבוצתי לחיזוק מיומנויות הדו שיח ותקשורת חברתית בגילאי 2-5 שנים.
הטיפול מתאים לילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה (ASD), ולילדים המתקשים בשפה, בדיבור ובפרגמטיקה.
התמונה לאילוסטרציה בלבד.
במהלך התפתחות הילדים קיימים קשיים שנובעים מסיבות שונות וגורמים לעיכוב בהתפתחות. יש ילדים שמשיגים את אבני הדרך המוטוריות באופן תקין אך מתקשים לפתח את השפה ולתקשר עם הסביבה.
לאחר אבחונים נוספים (של רופא התפתחותי, פסיכולוג, נוירולוג ו/או פסיכיאטר), ניתן לקבל אבחנה שהילד הוא בעל "הפרעות בתקשורת הדדית".
מחקרים מראים שכבר מגיל 3 חודשים התינוק מוכן להגיב לפנים, לחיוך ודיבור של ההורים (או של מי שמטפל בו באופן ראשוני), כשהוא ממקד את מבטו באופן עקבי בחיפוש אחר תקשורת עם האחר. סביב גיל שנה, נצפה שהילד מוכן אפילו לעזור לילדים אחרים כאשר קיימת מצוקה בין הילדים. באופן כללי, המחקרים טוענים כי ניתן להבחין כי תינוקות מגיבים לתקשורת הדדית סביב גיל 6 חודשים לחייהם.
ילדים המאובחנים כבעלי "הפרעות בתקשורת הדדית" או שנמצאים "בקשת הספקטרום האוטיסטי" ("Autistic Spectrum Disorder"-ASD) מראים לקות ביכולת התקשורתית שלהם עם ילדי אחרים וגם עם אנשי המשפחה.
בדרך כלל, הקושי בהתייחסות לאחר הוא חלק ממכלול רחב יותר של קשיים בהתפתחות כגון קושי בבניית העצמי (the self), קושי בזיהוי רגשות, קושי בגילוי אכפתיות עם הסביבה וקושי בוויסות רגשי-התנהגותי.
בטווח הקשת של הפרעות בתקשורת נוכל למצוא ילדים שמראים יכולת קוגניטיבית מעל המצופה לגילם, ולעומתם ילדים להם יכולת קוגניטיבית נמוכה וכתוצאה מכך, התפקוד שלהם נמוך מהמצופה לגילם והם זקוקים ללמוד במסגרות חינוך מיוחדות.
ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי עם תפקוד גבוה מראים יכולת למידה מרשימה כבר מגיל קטן. לפעמים, ילדים אלו יכולים כבר בגיל שנתיים עד שלוש שנים, לרכוש בקלות ידע בדבר מספרים, אותיות, צבעים ואפילו ללמוד שפות זרות ללא קושי. עם זאת, ילדים אלו מתקשים ביצירת קשר עין עם האחרים, נוטים להתייחס פחות
לנושאים חברתיים ומעדיפים יותר להסתגר במשחק לבד, ללא התייחסות למשחק הדדי. לפעמים הם יעדיפו להתקרב לילדים אחרים אך לא יצליחו ליצור איתם קשר חברתי תוך כדי שימוש בדו שיח מתאים לסיטואציה.
ההורים שמאוד מתרשמים מההישגים הלימודיים של הילדים מתחילים להבחין כי יש פער בין היכולת הלימודית של הילד לבין היכולת התקשורתית שלו עם הסביבה. זו הסיבה שהרבה הורים לילדים, מתחילים להבין כבר בהגיעם לגיל שנה וחצי כי הילד "מתנהג בצורה שונה למה שצפוי לגילו".
כיום, בארץ ובעולם מעודדים לשלב ילדים עם קשיים בתקשורת בתפקוד גבוה במסגרות חינוך רגילות. הילדים שאובחנו כבעלי הפרעות בתקשורת זכאים לקבל סייעת שתלווה את הילד במסגרת הגן במהלך כל הפעילויות. לסייעת תפקיד מיוחד בתיווך של הילד עם ילדים אחרים בכל המטלות של הגן.
כך הילד ילמד בתוך מסגרת רגילה איך להשתלב עם ילדים אחרים בתוך האוכלוסייה ולקבל שוויון זכויות כמו כל ילד רגיל.
קבוצות תרגול "פיתוח מיומנות המשחק ותקשורת חברתית" בשיטת "מלודי פון" ("Melody-Phon Method")
במשך שנים רבות של טיפול בילדים בגיל הרך, גיליתי כי פעמים רבות אני איש המקצוע הראשון שפוגש ילדים עם לקויות שפה שמראים סימנים של קשיים בתקשורת הדדית . בשלב הראשון, אני מכוונת את ההורים לבצע אבחונים נוספים כדי לקבל תמונה אבחנתית רחבה יותר באשר לרמת היכולת של הילד בפיתוח השפה והתקשורת ההדדית.
רמת התפקוד תגדיר האם הילד זכאי ללמוד במסגרות חינוך מיוחדות או שהוא יכול להיות משולב במסגרות חינוך רגילות. כדי לתת מענה לשלבים הראשונים בטיפול בילדים עם קשיים בתקשורת הדדית, התמקדתי בפיתוח תוכנית לחיזוק השפה ותקשורת בילדים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה דרך שיטת טיפול "מלודי פון" (אנבה , 2015).
מטרת הטיפול בשיטת "מלודי פון" היא לפתח ולשפר את האינטראקציה החברתית דרך שימוש במשחקים משותפים כדי לעזור לילד לרצות לדבר ולתקשר עם האחר ביום יום. כמו כן, מטרת הטיפול היא לא רק לחזק את היכולות השפתיות והתקשורתיות של הילד אלא גם לתת כלים להורים איך להתמודד עם הילדים גם מבחינה התנהגותית, לימודית וחברתית תוך שימוש בשפה ככלי לתקשורת הדדית.
כחלק מעקרונות שיטת "מלודי פון" הרחבנו בקליניקה את טיפולי השפה והתקשורת לילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. במקביל לטיפול הפרטני אצל קלינאית תקשורת – דר' קלאודיה אנבה, הילד משתתף בתרגול בו הוא מתחיל להשתלב במשחקים עם אדם אחר. דרך המשחק, הילד לומד לקבל את החוקים של הסביבה ומוביל את השפה ככלי תקשורת תוך כדי הנאה בשיתוף משחקים חברתיים. לאחר תקופה של תרגול פרטני, הילד משתלב עם ילדים אחרים בזוגות או קבוצות של עד 3 ילדים. בשלב זה, הילד לומד אסטרטגיות לאינטראקציה חברתית ותקשורתית תוך כדי הנאה והכרות עם חברים.
תוכנית תרגול פרטנית / זוגית / קבוצתית
מרגש מאוד לראות איך הילדים מתפתחים משבוע לשבוע בפעילויות בזוגות וקבוצות. הילדים מוכנים להראות ולהתחלק עם ילדים אחרים במשחקים שונים תוך כדי הנאה. הילדים עוברים ביחד על נושאים שונים שהוגדרו בתוכנית ויוצרים ביחד תמונות משותפות הקשורות לנושאי המשפחה הגרעינית והמורחבת. ביחד, הילדים מפתחים משחקי דמיון "כאילו". לכל ילד יש תפקיד במשחק ולומדים מה להגיד בכל נקודת זמן. כך, לאט לאט עוזרים לילד לפתח לא רק את השפה, אלא גם את התקשורת ההדדית בצורה יעילה ומהירה.
תוכנית התרגול היא תוכנית פרטנית / זוגית / קבוצתית בהתאם לשלב התפתחות השפה והתקשורת שהילד נמצא בה ומתקיימת בקליניקה של דר' קלאודיה אנבה.
המשתתפים בתוכנית מקבלים טיפולים פרטניים בהתאם למטרות שהוגדרו לאחר אבחון שפה ודיבור אצל דר' קלאודיה אנבה -קלינאית תקשורת ומשתלבים לפי הצורך בתרגול פרטני / זוגי / קבוצתי עם ילדים שזקוקים לתגבור שפתי.
מנחי קבוצות התרגול והשילוב הם סטודנטים שלומדים בשנה אחרונה בלימודים בתחום החינוך/ פסיכולוגיה/ קלינאות תקשורת/ חינוך מיוחד והוכשרו על ידי דר' קלאודיה בהתאם לשיטת טיפול "מלודי פון" "Melody-Phon Method" (אנבה, 2015)
כל התוכנית מנוהלת ומפוקחת על ידי דר' קלאודיה אנבה – קלינאית תקשורת.
אני סבורה כי עבודה אינטנסיבית בשנים הראשונות בחיי הילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה יכולה להביא לשינוי משמעותי בהתפתחות השפה והתקשורת של הילדים עם הסביבה.
ברצוני לשתף אתכם ביעילות הקבוצות, להלן משובים של הורים לילדים המשתתפים בתוכנית.
"בעקבות הקבוצה נעשה שינוי. א' יותר מדבר עם חברים ויוצר קשרים חברתיים ומביע את דעתו. א' מביע את רגשותיו, מדבר יותר, השפה שלו ממש השתפרה.
מודה לכם על הכל, א' ממש התפתח מבחינה חברתית ומבחינת השפה!"
"בעקבות טיפול זוגי, האם דיווחה כי הגננת רואה התקדמות בגן, א' מדבר יותר עם הילדים"
"בעקבות השתתפותו של מ' בקבוצה החל מ' להתבטא במהירות, אוצר המילים שלו גדל. לפעמים קצת יותר דעתן."
"בעקבות הקבוצה פ' משתפת את המשחקים האישיים שלה שהביאה מהבית אל חברי הגן.
אני בהחלט רואה שיפור בתחום השפה מפגישה לפגישה."
"בעקבות טיפול זוגי, חל שינוי בא' מבחינה חברתית. הוא מחכה להגיע ולשחק עם חברו החדש, שזה מצוין. הוא יודע להתבטא נכון ולבקש – מה שלא היה לפני כן.
אני מאוד מרוצה מהרעיון החברתי!"
"בעקבות השתתפותה של א' בקבוצה יש שיפור ניכר בהתנהגותה החברתית שלה. אני רואה כי בהחלט חל שיפור בתחום השפה והתקשורת היום יומית , ומקווה להמשיך לראות עוד שיפורים."
ד"ר קלאודיה אנבה – קלינאית תקשורת