הורים יקרים,
בחיים המודרניים בהם אנו חיים, קיים אתגר על תשומת הלב של ילדנו, כאשר אנו מתחרים מול הסמארטפון, הטלוויזיה, החברים והמחשבים, מאוד קשה לשמור על התקשורת הישירה עם הילדים.
במקרה זה, עלינו להבין, שהמונח תקשורת מתייחס, בדרך כלל, לקשר רגשי הדוק ומתמשך בין שני אנשים על בסיס של אמון ואהבה. בתחום הפסיכולוגיה משויכת ההתקשרות לצרכיו של הילד להיקשר לדמויות המטפלות בו ולהעדיף את קרבתן ולחוש בטוח יותר לצדן.
כיצד נוצרת התקשורת בין הורים לילדים?
תינוקות שרק נולדו זקוקים להשגחה צמודה. אחד הכישורים הבסיסיים החשובים ביותר הוא היכולת ליצור מערכות יחסים מורכבות עם אנשים אחרים.
בתחילת הדרך לומדים התינוקות להגיב לסביבה ולעורר תגובה מצידה. בהמשך לומד הפעוט להתנהג שונה כלפי אנשים שמוכרים לו לבין זרים. ההתקשרות הבסיסית מתחילה מתגובות אינסטינקטיביות שעם הזמן הופכות להתנהגויות קשר.
בחודשים הראשונים לחיי הילד מופיעים סימנים ברורים לתקשורת: בדרך כלל קורה עם המשפחה הקרובה: אם, אב ואחים. בהמשך, יכול הפעוט להתרחק מעט מהאנשים המוכרים, שהופכים ל"בסיס הבטוח" והוא יכול לחקור את סביבתו. בזמן בו הילד עובר למסגרות חינוכיות הוא כבר יכול להתרחק וזאת בתנאי שיוכל לחזור ל"בסיס הבטוח". התקשורת בשנה הראשונה לחייו יוצרת מעין מודל של האופן בו נתפסות אינטראקציות בין אישיות. כך למשל, לומד התינוק שהבכי שלו גורם לאמו לבוא ולהקל על מצוקתו. עוד הוא לומד כי הוא משמעותי לאחרים וכי הוא מסוגל להביא לשינוי ולפתרון קשיים. מודל זה מלווה את האדם לאורך כל חייו ומשפיע על ביטחונו העצמי, תחושת המסוגלות וקשריו הבין אישיים.
במיוחד בשבילכם, 5 טיפים קלים ליישום לחיזוק הקשר עם הילד:
- זמן בילוי משותף – הקפידו לפנות זמן לבילוי משותף וליצירת חוויות משותפות. הדבר תורם להתפתחות השפתית והרגשית של הילד. בנוסף, זה זמן מצוין עבורכם ללמוד דברים חדשים אודות תחומי העניין של הילד.
- הביעו אמון ביכולותיו של הילד – הדבר יאפשר לו להעז ולהתנסות בתחומים חדשים ולשתף אתכם ההורים בדברים שמעניינים אותו. המעיטו בשאלות ותנו לו לספר על החוויה בקצב שלו.
- המעיטו בשאלות לאחר הגן – כאשר אתם אוספים את הילד מהמסגרת, אל תתחילו ישר ב"חקירה" על היום שלו בגן. אף אחד לא אוהב שמתנפלים עליו עם שאלות. נסו להבין כי הילד צריך מעט זמן לחיבור המחודש ולכן אין זה הזמן להתחיל לשאול "איך היה לך היום בגן". במקום זאת, אמרו לו משפט נעים כמו "אני כל כך שמח/ה לראות אותך…", הדבר בהחלט יעשה את העבודה.
- הביטו יותר בפניו – כדי לזהות מה הילד חווה במהלך היום, אני ממליצה להתבונן יותר בפניו. בעזרת ההתבוננות, ניתן לזהות אם עבר עליו יום נעים יותר או פחות … אפשרו לו להביע רגשות, לפרוק תסכולים. חשוב לא למהר להגיב אלא להקשיב בתשומת לב מבלי לקטוע אותו. הקשבה אינה בהכרח הסכמה עם התנהגותו, אך היא הכרחית לתקשורת ההדדית. ניתן להגיב במילה-שתיים המשקפות את מה שאנו שומעים: "זה באמת נשמע לא נעים/מביך/מצחיק …" כאשר אנו מאפשרים לו להביע רגשות, הילד חש בנוח בנוכחותנו ומרגיש בטוח לשתף אותנו בחוויות מרצונו בתחושה שיש לו מי שמקשיב לדבריו. במצב זה יתכן כי הוא אף ייזום שיחה זו. ילד שזוכה ליחס של כבוד, הקשבה ואהבה יקרין יחס זהה לסביבה.
- חיזוק השפה לשמירה על תקשורת תקינה – באמצעות מילים ומשפטים אנו מפתחים את התקשורת ההדדית ומחזקים את ההבנה של הילד. שימוש בדו-שיח מאפשר שילוב של מרכיבי שפה שונים כמו אוצר מילים, פעלים ומושגים בהם אנו נעזרים כדי לאפשר שיחה מובנת ותקינה. נסו לפנות זמן ביום כדי לתרגל את השפה בסיטואציות שונות, למשל: בעת הכנת ארוחת הערב, בזמן מקלחת או לפני השינה.
חשוב לזכור כי אתם ההורים מהווים מרכיב פעיל וחשוב בשיפור יכולת הדו-שיח של הילד. כחלק מההורות, אתם נדרשים לשפר את האופן שבו מאזינים לדיבורו של הילד ואת הדרך בה תעבירו לו את חוקי השפה והדיבור שעליו להפנים, באופן תקין ובאהבה.
בעזרת הדרכה מתאימה בתחום השפה ודיבור, תוכלו ליהנות מתקשורת הדדית איכותית יותר וכך הילד יפתח בקלות את החשיבה והידע על העולם.
בהצלחה!
ד"ר קלאודיה אנבה – קלינאית תקשורת