במקביל להתפתחות מערכות כדוגמת המערכת הקוגניטיבית, המערכת החברתית, המערכת הרגשית, המערכת המוטורית והמערכת העצבית, כך גם מקובל לדבר על התפתחות מערכת השפה.
קווי התפתחות מערכת השפה הינם כלליים, אולם קצב התפתחות השפה והדיבור של כל ילד הוא אישי ולכן קיימת שונות רבה בהתפתחות השפה בין ילדים.
ישנם ילדים שמתחילים לדבר בגיל מוקדם מאוד וישנם כאלה המאחרים לדבר. למרות ההבדלים האישיים, קיים טווח גילאים התפתחותי בו מצופה הילד להתקדם מבחינת השפה, הדיבור והתקשורת עם הסביבה.
לסביבה חלק חשוב ביותר בהתפתחות השפה והדיבור. כבר מלידה, מתקשר התינוק עם סביבתו, בעיקר דרך הבכי, והוריו מגיבים על צרכיו תוך שהם מפרשים במילים המובנות להם את רגשותיו (לדוגמה: "אתה בוכה כי אתה רעב").
הילד רוכש את השפה באמצעות השמיעה, תוך שהוא מתנסה בשימוש בשפה ביום- יום. דרך הדיבור, מפתח הילד את היכולת לתקשר באופן מילולי, תכונה השייכת רק למין האנושי. במקביל, ממשיכות היכולות הקוגניטיביות והתקשורתיות של השפה להתפתח אצל הילד. בזמן שהילד מדבר, הוא משתמש בשפה לא רק כדי לתקשר באופן מידי עם הסביבה הקרובה אלא גם כדי להראות לסביבה את רמת השליטה שלו בשפה.
שלוש השנים הראשונות בחייו של הילד הן התקופה המשמעותית ביותר עבורו להתפתחות כישורי השפה והדיבור. עם זאת, ישנם ילדים, שלמרות שגדלים בסביבה תומכת, מראים קשיים והפרעות שפה ודיבור. רמת הקושי של כל ילד ברכישת השפה יכולה להיות שונה.
סרטון מתוך "מדברים נכון עם דר' קלאודיה"
סדרה בת 10 תכניות אשר עוסקת בהדרכה, אבחון וטיפול בילדים ומבוגרים עם לקויות שפה, קשיים בדיבור, עיכוב בהתפתחות הדיבור, גמגום, צרידות וכל מה שקשור באיך "לדבר נכון".
הפרעות שפה אצל ילדים בגיל הרך
קושי בהתפתחות השפה והדיבור יכול להשפיע על תחומים אחרים בהתפתחות הילד. ילד בעל הפרעות שפה שמתקשה להגיד מילים באופן תקין, והסביבה מתקשה להבין אותו, יכול להרגיש מתוסכל ועצבני בסיטואציות יום-יומיות פשוטות. יש לשים לב כי ילד עם קשיי דיבור, שאינו מובן בסביבתו, חווה כישלון בתקשורת הדדית עם האחר. בהתאם לטמפרמנט – אופיו של הילד, יכול קושי זה להשפיע לרעה בלימוד השפה.
ילד שמתקשה בדיבור, ימנע מלנסות ללמוד את השפה דרך החיקוי, שהיא ערוץ הלימוד הקל ביותר. יש חשיבות רבה באבחון שפה ודיבור של ילדים בכל אחד מהשלבים כדי לבחון את אורך וצורת רכישת צלילי השפה. במהלך האבחון, אפשר לגלות מה הם הצלילים המשובשים, האם העיכוב ברכישת העיצור מתאים או לא מתאים לגיל הילד, האם השיבוש הוא עקבי או אקראי.
לא פחות חשוב להקדיש תשומת לב לרמת מובנות הדיבור של הילד בהתאם למקובל לגילו. בהתאם לממצאי האבחון, תיקבע החלטה האם הילד זקוק לטיפול, מה תדירות הטיפול, מהו אופן הטיפול ומה הן מטרות הטיפול.
הפרעות שפה אצל מבוגרים
ניתן לזהות בקרב צעירים, בוגרים ומבוגרים שיבושי היגוי והפרעות שפה שהם תולדה של חוסר מודעות או חוסר עניין לשפר את ההגייה שלהם בתקופת ילדותם. בשנים האחרונות עולה החשיבות בארץ ובעולם, לשיפור איכות הדיבור של אנשי מקצוע הנדרשים לדבר מול קהל.
כבר מגיל ההתבגרות, ניתן למצוא בני נוער המגלים רצון לשפר את הגיית שפתם בעוד שבעבר לא הייתה לכך כל התייחסות. תיקון הפרעות והגיית השפה, מבטיח לדובר, שיפור ביכולות התקשורתיות שלו ורמת העברת מסר גבוהה.
כמו כן, קשיים בדיבור אצל מבוגרים עלולים להופיע באופן ספונטני עקב התדרדרות של הקואורדינציה במערכות הפה ונשימה או לאחר שבוץ מוחי הגורם לפגיעה באזור המוח האחראי על תכנון הדיבור (דיסרטריה).
דוגמאות להפרעות שפה ודיבור:
קושי ברכישת אוצר מילים בהתאם לגיל הילד
קושי בלמידת מושגים בהתאם לגילו
קושי בשליפת מילים מן הזיכרון
קושי ביצירה ובחיבור משפטים
קושי בהטיית מילים/פעלים בהתאם לחוקי השפה
קושי בתכנון מוטורי של פעולת הדיבור ("אפרקסיה של הדיבור")
קושי בארגון שפה – קושי לארגן רצף ברור של משפטים (קושי לספר סיפור או חוויה)
קושי ברכישת השפה בילדים דו-לשוניים
קושי ברכישת מיומנויות הערנות הפונולוגית לקראת הכנה למיומנויות הקריאה
קושי ברכישת צלילי השפה (היגוי)
קושי בשטף הדיבור (גמגום)
הפרעות קול
ד"ר קלאודיה אנבה – קלינאית תקשורת