שכיחות פונמות ורצפי פונמות
קוראים יקרים,
פוסט זה מיועד לקלינאי תקשורת וכל מי שמתעסק בתחום השפה והדיבור.
אל מאמר זה נחשפתי במסגרת כתב העת "אוריינות ושפה" (כרך 6, 2017). כותבי המאמר הם ורד זילבר-ורוד, משה לטין ועמי מויאל (מצ"ב קישור בהמשך).
לאור החידוש שמביא המאמר לגבי שימוש בפונמות בעברית, משתפת אתכם בממצאי המאמר והתובנות שלו.
על המאמר
המאמר מנסה לענות על השאלות הבאות : 1) מהי תפוצת הצלילים בעברית 2) מהם רצפי הצלילים הקיימים בעברית? תחום המחקר של המאמר הוא טיפולוגיה פונולוגית, שמטרתו לבחון את השונות בין השפות ואת הדמיון בין האוניברסלים הלשוניים. מאמר זה מתאר מחקר יישומי, שנועד להוות בסיס להקמת תשתית לשונית למנוע זיהוי דיבור (Automatic Speech Recognition, ASR) בשפה העברית.
על פי תאוריית הפונולוגיה כהתנהגות האדם Phonology as Human Behavior – PHB)), צופים שהעיצורים הקלים ביותר להגייה יהיו גם הנפוצים ביותר (Wolf & Tobin, 2011).
על פי לאופר (תשנ"א) מבנה ההברה בעברית המודרנית הוא: (CCC)V(CCC), כלומר כל הברה חייבת להכיל לפחות תנועה (V), שהיא גרעין ההברה, ובמשבצות של האונסט והקודה יש מקום ל- 0 עד 3 עיצורים.
מחקר יישומי זה נועד כדי להפיק רשימת 50,000 משפטים עשירים פונטית ומגוונים שישמשו – להקלטות דוברי עברית ולכן הוא כולל ייצוג של 31 פונמות הקיימות בשפה. המאמר מציג ממצאים כמותיים לגבי מצאי הפונמות ושכיחותן בקורפוס של 50 אלף משפטים מתועתקים שנבחרו לבסיס הנתונים להקלטות, ולגבי רצפי הפונמות ברמת המשפט (ראה טבלאות 1 ו2 המופיעות למטה)
שכיחות הפונמות
בלוח ניתן לראות כי התנועה / a / היא הפונמה השכיחה ביותר בשפה ואילו הפונמה / ʒ / (בייצוג אורתוגרפי: (ז')), היא מבין הפונמות הנדירות ביותר. הדיפונים השכיחים ביותר שנמצאו בדיבור ספונטני הם: / h a / ו / – m a / שמופיעים, כל אחד, מעל 2,000 פעמים.
לסיכום, המחקר הוא יישומי במהותו. בנוסף הוא תורם גם לחקר הפונולוגיה בעברית המדוברת, בכמה היבטים. הראשון, בחקירת תפוצת הפונמות ותפוצת הרצפים (דיפונים וטריפונים) ברמת המשפט בשפה הכתובה; השני, בהעלאת המודעות לחשיבות הסביבות הפונטיות ברמות הפרוזודיות שמעבר לרמת ההברה – ברמת המילה והמבע.
כמו כן, לפי דעתי יש ערך מוסף לנתונים אלו כשמדובר בהפרעות שפה בילדים. לאור הקשיים של הילדים ברכישת שפה, גם אפשר להתרשם מהטבלה מה הן הפונמות הכי נפוצות ומי הנדירות יותר וכתוצאה מכך, יהיה קל יותר לעזור לילד לחזק את רכישת הפונמות בשימוש מילים מתאימות לפעילויות יום – יומיות.
טבלה 1 – שכיחות פונמות בעברית כתובה
טבלה 2 – הדיפונים הנפוצים ביותר
לקריאת המאמר המלא: http://www.openu.ac.il/lists/mediaserver_documents/english/matacop/Phonemes_freqency_Silber-Varod-Latin-Moyal.pdf
ד"ר קלאודיה אנבה – קלינאית תקשורת