דחיקת לשון: איך מזהים אותה, איך היא קשורה ליישור שיניים ומה כולל הטיפול

לא פעם דווקא האורתודנט הוא הראשון שמזהה את התופעה. נער מגיע לבדיקה לקראת יישור שיניים, ומתברר שהלשון שלו נשענת על השיניים הקדמיות ודוחפת אותן קדימה. אצל ילדים אחרים, ההורים הם ששמים לב: הש' לא שורקת, וקצה הלשון מציץ בין השיניים בזמן הדיבור. בשני המקרים מדובר לרוב באותה תופעה, דחיקת לשון, ויש לה מענה טיפולי מסודר.

דחיקת לשון (נקראת גם דחיפת לשון) היא מצב שבו הלשון נעה קדימה בפה לכיוון השיניים הקדמיות, יוצרת איתן מגע ומפעילה עליהן לחץ. היא באה לידי ביטוי בדיבור, בבליעה או במנח הלשון בזמן מנוחה, ולאורך זמן היא עלולה להשפיע על מנח השיניים, להחמיר בעיות אורתודנטיות ולגרום לשיבושי היגוי.

את הטיפול אצל קלינאית תקשורת אפשר להתחיל סביב גיל חמש וחצי עד שש, ומומלץ לסיים אותו לפני סיום הטיפול האורתודנטי.

הלשון אמורה לשהות בחלק האחורי של הפה. בדחיקת לשון היא נעה קדימה לכיוון קשתות השיניים הקדמיות, נשענת עליהן או נכנסת לרווח שבין השיניים העליונות לתחתונות, ומפעילה עליהן לחץ מכיוון פנימה החוצה. מגע מתמשך כזה עלול להשפיע על תנוחת השיניים, להטות אותן קדימה ולהחמיר בעיות אורתודנטיות.

דחיקת הלשון עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים, ולעיתים בכולם יחד:

• בעת דיבור
• בבליעה, כאשר נשמרת צורת בליעה של "מציצה"
• במנח הלשון בפה בזמן מנוחה, כשאין דיבור ואין בליעה

התופעה קיימת לא רק אצל ילדים אלא גם אצל חלק מבני הנוער והמבוגרים שהמנשך שלהם אינו תקין.

• הלשון מבצבצת בין השיניים, גם במצבים שבהם לא נצפה לראותה: במנוחה, בבליעה או בדיבור. אצל ילדים רבים קצה הלשון נראה מחוץ לפה במשך רוב זמן הדיבור, וזהו המאפיין הבולט ביותר.
• קושי בהגיית צלילים מכתשיים, המופקים במגע הלשון עם רכס השיניים: ת', ד', נ'.
• קושי בצלילים שורקים: ש', ס', ז', צ'.
• מנשך פתוח: מצב שבו נותר מרווח בין השיניים העליונות לתחתונות גם כשהפה סגור.

אם אתם מזהים אחד מהסימנים האלה אצל ילדכם, כדאי לבדוק את הנושא, ובוודאי לפני תחילת טיפול אורתודנטי.

בזמן רכישת השפה יש עיצורים שהפקתם דורשת שימוש מדויק בלשון. כאשר קיימת צורת בליעה של מציצה או דחיקת לשון, הלשון מונחת במקומות לא צפויים בפה, וכך נוצרים שיבושים בעיצורים כמו ס', ט', נ', ד', צ' ו-ש', עקב צורת תפקוד לא תקינה של הלשון.

כדאי להכיר גם את לוח הזמנים הטבעי של רכישת הצלילים. בתחילת תהליך רכישת הדיבור והשפה, עד גיל שלוש בערך, ילדים מפשטים את הפקת הצלילים: משמיטים, מחליפים צליל בצליל אחר, מעוותים ומוסיפים. סביב גיל שלוש רוב השיבושים נעלמים, והציפייה היא שהדיבור יהיה מובן גם למאזין זר. ילד שאינו מובן לאדם זר אחרי גיל שלוש, זו סיבה לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת.

נקודה שמבלבלת הורים רבים: הצלילים השורקים, כמו ש' ו-צ', נרכשים בתהליך התקין עד גיל חמש וחצי עד שש בערך. לכן שיבוש בצלילים אלה בגיל צעיר אינו מחייב טיפול מיידי, וההמלצה המקובלת היא לטפל בהם סביב גיל זה. עם זאת, למרות המתיקות שנלווית לדיבור המשובש, חשוב לא לעודד אותו, כדי לא לשמר שיבושי היגוי שכבר אינם מתאימים לגיל.

• מנשך פתוח, המשפיע על המראה ועל בריאות השיניים.
• קושי בדיבור, שעשוי להשפיע על יכולת הביטוי ועל הביטחון העצמי של הילד.
• החלשת שורשי השיניים לאורך השנים, בעקבות הלחץ המתמשך.
• פגיעה בתוצאות של טיפול אורתודנטי, כפי שנרחיב מיד.

כיום קיימת בקרב אורתודנטים ורופאי שיניים מודעות רבה להשפעה של דחיקת הלשון על מצב המנשך, ובני נוער רבים מופנים לטיפול אצל קלינאית תקשורת במקביל ליישור השיניים.

הסיבה ברורה: הטיפול האורתודנטי מיישר את השיניים, אך אם הלשון ממשיכה ללחוץ עליהן מבפנים, היא עלולה לגרוע מהשיפור שהושג. לכן אפשר להשתלב בטיפול בדחיקת לשון לפני תחילת הטיפול האורתודנטי או במקביל אליו, אך חשוב לסיים אותו לפני סיום הטיפול האורתודנטי, כדי למנוע מצב שבו הלשון גורעת מהשיפור שחל במנשך.

טיפול בדחיקת לשון אצל קלינאית תקשורת אפשר להתחיל כבר סביב גיל חמש וחצי עד שש, ובשלב זה הוא מתמקד בהגייה נכונה של הצלילים, בתיקון מנח הלשון הקבוע ובתרגול טכניקות בליעה, בשיתוף פעולה עם הטיפול האורתודנטי. טיפול יעיל בטווח הגילים חמש עד שבע תורם להתפתחות תקינה יותר של השיניים ולאיזון של מערכת הדיבור.

לפני תחילת הטיפול כדאי להתייעץ עם רופא שיניים או עם רופא אף אוזן גרון, כדי לבדוק כיצד מערכות הנשימה והבליעה מתפקדות, ובמקביל לפנות לקלינאית תקשורת לתרגול צורת הגייה תקינה.

העבודה בקליניקה משלבת כמה רכיבים:

• תרגילים לחיזוק שרירי הפנים והפה
• לימוד הגייה נכונה של הצלילים
• תרגול בליעה אפקטיבית של נוזלים ושל מזון מוצק
• אימון הלשון לשהות במקום הרצוי, בחלקו האחורי של הפה

בשיטת "מלודי פון" האבחון והטיפול מותאמים לצרכיו של כל מטופל, והשיפור בעיצורים נבנה בהדרגה: מכניסים למודעות של הדובר את השימוש בעיצור המשופר במטלות מגוונות, דיבור אוטומטי, תיאור תמונות, הסבר של סיפור וקריאה, עד שהתיקון הופך לאוטומטי בדיבור השוטף. פרטים נוספים על הטיפול בדחיקת לשון בקליניקה.

דחיקת לשון מופיעה גם אצל מבוגרים, לעיתים משום שהופיעה כבר בילדות ולא טופלה כראוי, ולעיתים בעקבות פגיעה פיזית בגילאי הבגרות. גם מבוגרים יכולים לקבל טיפול אורתודנטי בשילוב עבודה עם קלינאית תקשורת כדי לשפר את המצב.

"מה הסיכוי שאני אצליח?" זו שאלה שנשמעת בקליניקה על בסיס יומי מפי מבוגרים שהתמודדו שנים עם שיבושי היגוי. התשובה מעודדת: קיימת אפשרות לשפר את ההגייה גם בבגרות. הדרך עוברת בהערכה טובה של סיבת הקושי ובתרגול מדורג ואפקטיבי, שבזכותו השרירים משפרים את הטונוס שלהם והדובר משיג שליטה משמעותית בהפקת עיצור תקין. משך ההפנמה, כלומר הזמן שעובר עד שהעיצור המתוקן הופך לאוטומטי בדיבור היומיומי, משתנה מאדם לאדם.

1. הכירו את עצמכם מול המראה: איך אתם מפיקים את העיצור?
2. השוו לאופן שבו אחרים מפיקים עיצור דומה.
3. נסו ללמוד מהאחר איך להפיק את העיצור.
4. הקליטו את קולכם, כדי להתרשם מה אחרים שומעים בזמן הדיבור שלכם.
5. אם הניסיונות לא צלחו, פנו לקלינאית תקשורת המתמחה בשיפור היגוי אצל מבוגרים.

שיבוש היגוי הוא הפקה לא תקינה של צליל מסוים. דחיקת לשון היא דפוס תפקוד של הלשון בדיבור, בבליעה ובמנוחה, ושיבושי ההיגוי הם אחת התוצאות האפשריות שלו, לצד השפעה על מנשך השיניים.

בדרך כלל סביב גיל חמש וחצי עד שש, ואז הטיפול מתמקד בהגייה נכונה של הצלילים. בגילים מאוחרים יותר עובדים גם על מנח הלשון הקבוע ועל טכניקות הבליעה.

אפשר לטפל לפני היישור או במקביל אליו, אך מומלץ לסיים את הטיפול בדחיקת הלשון לפני סיום הטיפול האורתודנטי, כדי שהלשון לא תגרע מהשיפור שחל במנשך.

בעיקר עיצורים שהפקתם דורשת שימוש מדויק בלשון: המכתשיים ת', ד', נ', ל' והשורקים ס', ז', צ', ש'.

כן, בעיקר אצל מי שהתופעה הופיעה אצלם בילדות ולא טופלה, ולעיתים בעקבות פגיעה פיזית בבגרות. גם בגיל מבוגר אפשר לטפל, בשילוב בין קלינאית תקשורת לטיפול אורתודנטי לפי הצורך.

דחיקת לשון נראית כמו הרגל קטן, אבל היא משפיעה בו בזמן על ההיגוי, על הבליעה ועל מבנה השיניים, ויש לה חשיבות מיוחדת סביב טיפול אורתודנטי. הסימנים המרכזיים פשוטים לזיהוי: לשון שמבצבצת בין השיניים, קושי בצלילים ת', ד', נ', ל' או בשורקים ש', ס', ז', צ', ומנשך פתוח. אבחון אצל קלינאית תקשורת נותן תמונה ברורה ומאפשר לתכנן את הטיפול בעיתוי הנכון.

מזהים את הסימנים אצל ילדכם או אצל עצמכם? נשמח לעזור.

ד״ר קלאודיה אנבה, קלינאית תקשורת

לפרטים נוספים, צרו קשר: 072-3307575
השאירו פרטים ונחזור אליכם

ד״ר קלאודיה אנבה היא קלינאית תקשורת ומפתחת שיטת הטיפול "מלודי פון", שגובשה על בסיס שלושים שנות ניסיון קליני ומחקר. בקליניקה בבאר שבע מטופלים ילדים ומבוגרים בתחומי שטף הדיבור, ההיגוי, השפה והקול.