איך הסביבה מתייחסת לאנשים צרודים?

איך הסביבה מתייחסת לאנשים צרודים?

בעת האחרונה נחשפתי למאמר מאוד חשוב שנכתב על ידי פרופסור עופר אמיר ורעות לוין – יונדוף, אודות היחס של הסביבה לאנשים צרודים.

שמחה לשתף אתכם בממצאי המאמר ובתובנות שלו:

על המאמר

הקול האנושי הוא אמצעי בסיסי לתקשורת עוד לפני התפתחות הדיבור. הקול מעביר מידע על הדובר, הוא מאפשר למאזינים לו לזהות באופן די מהימן את המאפיינים הפיזיים שלו על בסיס הקול. לכן, הקול הוא מרכיב חיוני בגיבוש העמדה הראשונית כלפי הדובר.

מטרות מחקר זה היו לבחון את היחס של הסביבה לאנשים צרודים כמו גם את ההבדל ביחס הסביבה בהתאם למגדר.

במחקר השתתפו 74 מאזינים שהעריכו דגימות קול של שישה דוברים צרודים ושישה דוברים לא צרודים, שלושה בנים ושלוש בנות בכל קבוצה. כל הנחקרים היו דוברי עברית כשפת אם עם מובנות דיבור תקינה.

על פי תוצאות המחקר, הובעו עמדות שליליות מצד המאזינים כלפי דוברים צרודים. אדם שסבל מצרידות דורג באופן "שלילי, חולה, לחוץ", בזמן שדוברים לא צרודים דורגו כ"מוצלחים, סקסיים, חברותיים, חכמים".

בעבר נתפס קול צרוד כתכונה "סקסית", אך אין לכך תמיכה בממצאי המחקר הנוכחי.

יתר על כן, מחקר זה הוכיח כי מאזינים נטו לדרג נשים צרודות באופן שלילי יותר מאשר הדרוג שנתנו לגברים שסובלים מצרידות.

בשנת 2012 דווח כי בישראל סובלת מצרידות 16% מהאוכלוסייה ואילו 34% סובלים מהפרעות קול (ע. אמיר, 2012). למרות זאת, לאור ההרגל של החברה הישראלית לשמוע אנשים צרודים, לא קיימת די מודעות להשפעה השלילית של הצרידות על עמדותיהם של המאזינים לה, כפי שדווחה במחקר הנוכחי.

ממצאים אלו מדגישים את החשיבות לזיהוי מוקדם של צרידות או הפרעת קול, והצורך לפנות לקבלת טיפול מוקדם ככל שניתן כדי למנוע הפרעות קול כרוניות ולהביא לשיפור איכות החיים.

אם אתם סובלים מהפרעה בקול או מצרידות, במצב זה, יש לפנות להערכה של רופא אף אוזן גרון, אשר יבדוק את מצב מיתרי הקול, ובמידת הצורך יפנה לטיפול של קלינאית תקשורת, כך שבסוף התהליך תוכלו ללמוד כיצד לשמור על היגיינה קולית ואיך לנצל יותר את הקול כדי לשמור על איכותו ותקינותו למשך כל החיים.