הפרעת קשב וריכוז נובעת מהתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית. ילדים בעלי הפרעת קשב מראים פגיעה בתכנון ובארגון של ביצוע (תפקודים ניהוליים) וקושי בזיכרון עבודה. כתוצאה מקושי בתכנון או בביצוע, ילדים אלו יכולים לשכוח חלק מהמשימה הנדרשת מהם ומבלי להבין מה קרה בדרך, מרגישים את התסכול של "משימה מבוטלת". הורי הילדים עלולים גם הם להרגיש תסכול כי למרות כל ההסברים שנתנו כדי לעזור לילד להתארגן, הוא עדיין מתקשה למלא את המטלה.

אחד המאפיינים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות זה הקושי בזיכרון של מילים. כשההפרעה מופיעה בילדים בגילאים 4-6 שנים, קיימת חוסר יציבות ביצירת ה"אחסון המילולי במוח". קושי זה משפיע לרעה בהכללה של פריטים לפי קטגוריות שונות כמו אוכל, בגדים, חיות, כלי תחבורה. בנוסף, ניתן לראות אצל ילדים אלו גם "זמן שליפת מילים ארוך מהרגיל" שנובע מחיפוש ארוך של מילים בזיכרון.

בשיחה רגילה, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות מביעים רצון רב לספר את החוויה, אך בזמן הביצוע הקושי בזיכרון מילים עוצר את דיבורם והשיחה מאבדת את איכותה. המאזין נוטה להשלים את הילד עם מילה או שאלה שדורשת ממנו רק לענות עם "כן-לא". כשילד עובד לדו-שיח כזה, הוא מרגיש נוח מבחינת התקשורת כי השותף בשיחה "הבין אותו". לצעד זה, חיסרון גדול מאוד. ככל שהילד נמנע מלחפש את המילים המתאימות, כך המוח עובד פחות והקושי בזיכרון מתחזק. כך, כל יום הילד שוב חווה את החוויה של "חוסר מילים" או "קושי בשליפת מילים נכונות". זאת ועוד, כשהחוויה חוזרת על עצמה והילד רוצה לספר משהו ונתקע, לא בכל פעם המאזינים יהיו ההורים או אנשים מוכרים.

לפעמים, כשפוגשים בני אדם אחרים, החוויה יכולה להיות שלילית והמאזין לא יצליח לכוון את המלל של הילד והדו-שיח יתקע, רוב הילדים מחליטים "לשתוק בכוח". הילד ירגיש "תסכול" וחוסר מיומנויות כדי להסביר את עצמו ויראה נטייה להסתגר. הדבר גורם לקושי ביחסים חברתיים ובלמידה.

מהניסיון שלי בקליניקה, אני מתרשמת כי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות מראים רצון רב לספר את החוויה, אך בזמן הביצוע משתמשים במילים בודדות או במשפטים לא מסודרים. מבחינת הילדים "המסר ברור" אך מבחינת המאזין, המסר לקוי עם מעט תוכן וזה גורם לו להתאמץ יותר על מנת שיוכל להבין את הילד.

בעזרת שיטת הטיפול "מלודי פון", ניתן לאבחן הפרעות שפה ולתת מענה טיפולי תואם לצרכי ילדים בעלי קושי בקשב וריכוז ועם לקויות למידה. על מנת לקבל תשובה מהן היכולות השפתיות של הילד, יש צורך לעבוד על חיזוק הזיכרון ושליפת המילים בפרק זמן קצר מאוד בין חודשיים לשלושה חודשים. המשפחה מקבלת הדרכה טובה כדי לעזור לילד ביום-יום ואז הוא ירגיש מוטיבציה לשיפור השפה והדיבור. הרצון של הילד לתקשר ישפיע על האופן בו הוא יתחבר חברתית עם ילדים אחרים. יהיה לו רצון לחזק את יכולת הלמידה כדי להגיע להישגים לימודיים טובים יותר.

טיפים שיעזרו לילדים לספר חוויות:

  • לתאר פעילויות יום יומיות כמו "איך שוטפים ידיים?", "איך אוכלים בננה?", "איך מתלבשים?".
  • לחזק את הבנת העלילה של סיפורים המבוססים על תמונות ברצף.
  • לעזור לילדים לבנות משפטים ארוכים ולא רק מילים בודדות.
  • לחזק חוויות משפחתיות דרך סיפורים כדי לעזור לילד לשלוף מילים מתאימות לאירוע.