לאור כל השינויים אודות ההגדרות החדשות ביחס לאוטיזם, קראתי מאמר שמצמצם בצורה ברורה את השינויים שנעשו בהגדרה ולכן אני רוצה לשתף אתכם בממצאי המאמר ובתובנות שלו.

מאמר זה מתאים להורים לילדים על הרצף האוטיסטי ולאנשי מקצוע דוגמת גננות, קלינאית תקשורת וכל מי שמטפל בילדים על הרצף האוטיסטי.

על המאמר

מאמר זה עוסק בשוני שהתפתח בהגדרה למונח אוטיזם על פי ה DSM – המדריך לסיווג ואבחון הפרעות נפשיות שמוציאה אגודת הפסיכיאטרים האמריקנים.

הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD (Autistic Spectrum Disorder היא הפרעה נירו-התפתחותית נרחבת שנגרמת משילוב של גורמים גנטיים, רפואיים וסביבתיים. ASD  מופיע בגיל צעיר ונמשכת כל החיים. הפרעה זו מאופיינת בקשיים בתקשורת חברתית, דפוסי התנהגות חזרתיים ומוגבלים ותגובות לא טיפוסיות לגירויים חושיים.

ילדים המתמודדים עם ASD, עלולים לבטא קשיים במגוון תחומים: קושי בהתפתחות הקוגניציה החברתית, בהבנת שפה, במשחק ובאינטגרציה סנסורית, וכן כיווניות של מבט העין וקושי לפרש שפה מכוונת (למשל בדיחות).

ההגדרה למונח אוטיזם השתנתה פעמים רבות במשך השנים. השינוי מתבטא בהגדרות המוצעות לתסמונת בכל אחת מהמהדורות של הספר DSM. בשנת 1980 הופיעה לראשונה התסמונת במדריך DSM-III  בשם PDD (Pervasive Developmental Disorders. בהמשך, זכתה התסמונת למגוון שמות ובהם "אוטיזם לגיל הרך" ו"אוטיזם ילדות מוקדמת".

ההגדרה הקודמת לאוטיזם על פי ה-DSM-VI היתה כתסמונת עצמאית, שלצדה עוד ארבע תסמונות שיש ביניהן חפיפה בתסמינים ההתנהגותיים, וכולן משתייכות לקבוצת התסמונות הקרויה PDD. לפי הגדרה זו, לאוטיזם שלושה מאפיינים שאינם תלויים ביכולות הקוגניטיביות של הפרט או בכישורים שהוא רוכש: קושי ביחסים חברתיים, בתקשורת ובהתנהגות.

בגרסה החדשה ביותר של המדריך, ה (DSM-V (2013, השינוי העיקרי הוא הניסיון לחבר את האבחנות הקטיגוריאליות של ה DSM-VI לאבחנה ASD עם שלוש רמות חומרה. בנוסף, נוספה קטגוריה בשם "הפרעה בתקשורת החברתית" אשר מתייחסת לאלו המתמודדים עם בעיות תקשורת בלבד ומתקשים לרכוש את השפה ולהשתמש בה שימוש חברתי, והיא לא נכללת ברצף האוטיזם.

הביקורת אודות ה DSM-5 היא כי בעבר צוינו ההיבטים חברתי, תקשורתי והתנהגותי, וכעת ההיבטים הם חסר בתקשורת ובאינטראקציה חברתית וחזרתיות מוגבלת בהתנהגויות, בתחומי עניין ובפעילויות; ב- DSM-V מצוין שהתסמינים יכולים להופיע בהווה או בעבר; ההתווספות מסווגים המציינים את השונות בהפרעה ומתייחסים לגיל הפריצה, פגיעה אינטלקטואלית ושפתית, מצב רפואי מצב נוירו-התפתחותי וגורמים סביבתיים.

חוקרים רבים מבקרים את הגרסה האחרונה של המדריך האמריקני. טענתם ששינוי בקריטריונים לאבחון אוטיזם יוביל לאבחון חסר של תסמונת זו.